ועכשיו נעבור אליך..

 

אז בוא ונניח לרגע , שמסיבה לא ברורה החלטת שאתה "הולך על זה" – אתה הולך לממש את חלום חייך ולא משנה לך הקשיים שיהיו בדרך.

אני רוצה להכין אותך למה זה אומר מכל הבחינות – כדי שתהיה כמה שיותר מוכן – נפשית, פיננסית, ידע ותוכניות. והמוכנות הזו – כך אני מקווה תיתן לך כלים יותר טובים ממה שהיו לי לעבור כמה שיותר בורות בהצלחה.

 

לדוגמא, מבחינת המחוייבות אישית שלך. הרי אתה הולך להפגש עם משקיעים -אני מקווה בשבילך שזה יקרה מהר ככל האפשר , אבל לעיתים זה ייקח שבועות ארוכים עד שאתה מגיע לפגישה המקדימה לפגישה שלפני הפגישה הראשונה שבה יוחלט אם תהיה פגישת המשך – ואז אולי נדבר... אבל הם, לעומת זאת מצפים לשמוע ממך שאתה מחוייב לעניין לחלוטין. חלק מהאנשים שאיתם תיפגש יגידו לך "אתה חייב לעזוב הכל ולהתרכז רק בזה" "אם לא תתמקד רק בזה ואם תמשיך למשל לעבוד באיזשהוא מקום זה מראה חוסר רצינות – ולא תצליח לגייס את ההשקעה שעליה אתה חולם .."  - ואני רוצה שיהיו לך את  הכלים והידע (עד כמה שיש לי) לדעת בפני אלו סיטואציות תעמוד , ומה אפשר/כדאי/לא כדאי/נכון לא נכון לענות/לעשות.

 

בשנת 2000 , כשהקמתי את החברה הראשונה שלי – VKB הייתי עדיין מועסק. שכיר בחברה בפוזיציה די בכירה של ניהול פרוייקט.

הגיוס קרה כל כך מהר שלפני שיכולתי לתכנן את צעדי כמו שצריך – הייתי צריך לקום ולעזוב. והאמת היא שהיה לי מאוד לא נעים לקום ולעזוב כי הייתי בעמדת מפתח באותו אירגון.

אבל , לעומת זאת כשהקמתי את Real Imaging – החברה הנוכחית שלי , הייתי בטוח שמכיוון שללא ספק זה רעיון העולם, והוא גם חשוב מאין כמוהו , צ'יק צ'אק אני מגייס השקעה.

בפועל , לקח לי שנתיים!! ומכיוון שבסוף אתה יוצא מדעתך , , ולא משנה התנאים. וזה הרבה יותר גרוע מאשר אי הנעימות בלקום ולעזוב מקום עבודה..

 

וזו לא סתם מטאפורה. ב Real Imaging  תהליך הגיוס הראשני לקח שנתיים והסתיים למעשה שלוש פעמים!!

בפעם הראשונה הגעתי לכדי סיכום עקרוני עם משקיע על השקעה של חצי מליון דולר. אותו משקיע היה חולה בפרקינסון. את זה ידעו כולם כולל אני , והוא המשיך לעבוד ו"הכל היה בסדר" עד שדווקא אצלי זה הפך ללא בסדר. הוא החליט שהוא מעביר את ניהול עסקיו לבנו שהחליט החלטה עקרונית שהוא לא משקיע יותר מחוץ לארה"ב. הלכה ההשקעה.

אחרי מפח נפש לא קטן שכזה , ועוד תקופה בבית – הגעתי כבר ליותר משנה שאני מחפש השקעה, הגעתי ל Term Sheet חתום על ידי מישהו שהיה אמור להשקיע בחברה 1.2 מליון דולר.

זה היה כל כך ברור שזה נועד לכישלון. שהוא לא המשקיע הנכון. שלא נוכל לעבוד ביחד. שאין כימיה וכו – כל סימני האזהרה.

וחוץ מזה התנאים היו נוראיים. אני הייתי אמור להיות מדולל כמעט לאפס מההתחלה , עם הבטחה מעורפלת שבהמשך "ידאגו לי"

ולמרות זאת הלכתי על זה. כי הייתי נואש ומיואש.

במזל זה התפוצץ...

רק בפעם השלישית הגעתי – כשכבר הייתי הרבה אחרי סף היאוש להסכם השקעה עם משקיעים הכי מדהימים בעולם שבזכותם ובעזרתם החברה הצליחה לממש את הטכנולוגיה המדהימה שלנו.

 

תיצור לעצמך מראש את הסביבה שתמנע ממך להגיע למצב המייאש והמיואש הזה.

 

אתה צריך להבין מה המשמעות הכספית האישית שלך (למה להתכונן) – אני ממש לא רוצה שתחשבו שייזמות זה עסק לעשירים בלבד. אבל , את/ה עלול למצוא את עצמך משלם כל מיני סכומים לכל מיני אנשים – ולא תמיד יש לך את הכסף הזה. ובנוסף, אתה גם צריך לחיות ממשהו..

אני לא מדבר על שעות העבודה שלך, זה ממש לא נחשב. ( זה בוודאי חשוב מאוד, אבל זה דבר שאתה לקחת על עצמך...)  אני מדבר על out of the pocket money . אז מה שצריך/כדאי/רצוי זה למצוא את הדרך לקדם את הנושא בלי כסף.

 

איך? שאלה מצויינת , שלא תמיד יש לה תשובה מוחלטת ולא תמיד בכלל אפשר.

ועדיין, אתה צריך שותפים לדרך, אנשים שיידבקו בחיידק שלך ויסכימו ללכת איתך/אחריך. אם האנשים האלו מוכנים לעשות זאת בלי כסף עכשיו, עם/בלי התחייבות כזו או אחרת לעתיד , אבל בלי כסף עכשיו , אז זה סימן מצויין לשני דברים חשובים מאין כמוהם:-

הראשון, שהם שותפים אמיתיים. כאלו שאתה רוצה איתך. ( אנשים שאומרים שאתה גדול חכם יפה ובלונדיני ושהרעיון שלך ישנה את העולם , ומצד שני לא מסכנים כלום ומצפים שתשלם להם על השרותים שהם נותנים לך – אולי לא באמת חושבים שאתה כזה חכם , אבל מה אכפת להם להחמיא לך? הם לא מסכנים כלום הרי אתה משלם להם...)

והשני , שהרעיון שלך כנראה שווה באמת. אם אנשים אחרים מוכנים לסכן את זמנם וגם את כספם ביחד איתך תמורת שותפות כזו או אחרת בחלום שלך – אז החלום הוא כנראה אמיתי.

אני מציע לך לאמר - ובצורה ישירה וברורה- אין כרגע שום כסף. בעתיד, אם נגייס , אז נראה. רוצה או לא? – וזה מבחן ממש מצויין. גם אם האדם שמולך מסכים , ובמיוחד אם הוא לא..

 

כל יום במהלך התהליך אתה תשאל את עצמך את שאלת השאלות. האם לעזוב "הכל" (דהיינו) -מקום עבודה מסודר/משעמם/משמים/מגביל – אבל עם משכורת...- או להמשיך לעבוד תוך כדי קידום הרעיון עד להבשלתו. זה תלוי כמובן בך. אבל, דע לך שכנראה ייקח לך במקרה הטוב והקיצוני חצי שנה ויותר הגיוני שנה-שנתיים עד שתגייס כסף. וממה תאכל בינתיים? , אני משוכנע שכל עוד זה אפשרי, כדאי להמשיך לעבוד ובמקביל , בלילה, כשכולם ישנים וחולמים חלומות פז – אתה תעבוד קשה ותגשים חלום בפועל.

 

וחוץ מזה , יש את המוצר/הרעיון - החלום עצמו... ולפעמים בתוך כל ההתעסקות האין סופית בגיוס הכסף הנדרש על מנת להתחיל, אתה שוכח שפעם היה לך חלום , ושהוא הדבר החשוב.

אז, אל תשכח, ותמשיך ללא הפסק לחקור לקדם להתייעץ ולאפיין את החלום שלך – על מנת שכשיהיו לך את המשאבים הנדרשים – תוכל ישר לרוץ.

 

 

 

ועוד נקודה הכי חשובה לפני שאתה מתחיל/ה

יש לך משפחה? זו חייבת להיות החלטה משותפת שלכם.

אין לך מושג כמה תובעני זה הולך להיות בכל המובנים:-

הזמן שלך הוא כבר לא שלך,

זמן איכות עם אשתך/בעלך/ילדיך – כבר לא קיים,

אתה בחו"ל כל הזמן גם בטכס הסיום של הילד בגן/בית ספר,

אתה מוציא את הכסף שלכם על הרעיון שלך!!! ,

אתה לא עונה כאשר אשתך מחייגת אליך "כי אני באמצע ישיבה חשובה",

"הלחץ הזה בעבודה הוא רק זמני" ( לפחות לעצמך אל תשקר. כך זה יראה לאורך כל הדרך) 

הליכה למיזם ההרפתקני/מדהים/חשוב/חלום חייך - חייבת להגיע מתוך השלמה/הבנה/תמיכה והסכמה מלאה של בן/ת הזוג (שתתפוגג בהמשך הדרך.. אבל לפחות שתהיה בהתחלה..)

ותעריך את זה שהיא נותנת לך את הגב.. ותראה לה שאתה מעריך את זה..